אחד הדברים שמיחדים את הקפוארה הם המוסיקה. שלא כמו באומנויות לחימה אחרות, הקפוארה, מלבד הלחימה, הינה גם ריקוד, המלווה במוסיקה, נגינה ושירה, וקצב שנקבע ע”י כלי הנגינה ההקשה הייחודיים לה – בירימבאו, פנדרו, אגוגו, אטבאקי, קונגס, וההקו-הקו.
במעגל קפוארה טיפוסי יהיו בירימבאו אחד עד שלושה (עם גדלי קבסה-דלעת שונים), פנדרו, אגוגו, ואטבקי או קונגס אחד לפחות:
בירימבאו
הכלי המזוהה ביותר עם הקפוארה, מקורו באפריקה, והוא המוביל את קצב ואופי ההודה (Roda)
פנדרו
תוף המרים הברזילאי – ממשפחת הטמבורין, הריק הערבי והדאף האפריקאי. הגיע לברזיל עם הפורטוגזים.
הקו-הקו (Reco-Reco)
כלי מגרדת (דומה לגווירו דמוי גליל חלול מעץ, עליו חרוטים חריצים. על הכלי מקישים או מגרדים באמצעות מקל הנלווה לו. ממשפחת הגווירו
אגוגו
מקל ועליו שני פעמונים, במקור עשויים מאגוז הקסטניה הברזילאי, וכיום לעיתים עשויים מברזל. על הפעמונים מקישים באמצעות מקל הנלווה לכלי.
קונגה/קונגס
הקונגה (ברבים קונגס) הוא תוף אפרו-קובני שאינו במקור שייך לקפוארה. מחוץ לברזיל קשה למצוא תופי אטבאקי וכאן נכנס הקונגה לתמונה…